Building Powerful Community Organizations: A Personal Guide to Creating Groups that Can Solve Problems and Change the World

את הספרות הפרקטית בעבודה קהילתית ניתן למיין לשתי קבוצות עיקריות: האחת, ספרי לימוד אקדמיים לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית הקהילתית (למשל, הדרקסל [2004 ,.Hardcastle et al] והרדינה [2002 ,Hardina]), והשנייה ספרות של כותבים המתבססים בעיקר על הפרקטיקה העשירה שלהם ועל ניסיונם האישי (למשל, אלינסקי [1971 ,Alinski] וסן [2003 ,Sen]) ומייעדים את ספרם לקהל קוראים רחב יותר המתעניין בשינוי חברתי מתוך הקהילה. ספרו של מייקל בראון כיצד לגנות ארגונים קהילתיים עוצמתיים: מדריך אישי ליצירת קבוצות שיכולות לפתור געיות ולשנות את העולם נמנה עם הקבוצה השנייה. הכתיבה האישית והסוחפת מאפשרת להתרשם מדמותו המלבבת של המחבר, עובד קהילתי ותיק, פתוח, חדור אמונה במקצוע ושופע חום ואהבה לזולת, שנהנה לכתוב ולשתף אחרים בחוכמת העשייה שלו, בחייו האישיים ובמקורות השראתו. הספר מחולק לארבעה חלקים. בחלק הראשון, הסיפור הפנימי (The inside story), הוא מגדיר מהי עבודה קהילתית (Community Organization) ומאפיין את תהליך בנייתם של ארגונים קהילתיים. מכאן ואילך כדאי בעברית לפצל את המונח Community Organization לשני שמות: הפרקטיקה תיקרא ״עבודה קהילתית" והתוצר ״ארגון קהילתי". באנגלית שני אלה היו זהים עד לאחרונה. הבדלי השפה והמסורות השונות של התפתחות המקצוע בארצות הברית ובישראל יצרו את ההבדל המשמעותי הזה. השוני גרם לכך שבישראל המונח "ארגון קהילתי״ מתאר את הארגון וההתארגנות בפועל ואילו "העבודה הקהילתית" היא הפרקטיקה המקצועית שמאפשרת את ההתארגנות ומעודדת אותה. הבחנה כזאת קיימת כיום גם בארצות הברית, שם העבודה הקהילתית קיבלה את השם Community Practice. להערכתי, בראון בחר במכוון להמשיך ולכנות בשם "מארגנים קהילתיים" גם אנשי מקצוע וגם אנשים בקהילה המעוניינים לקדם תהליך של שינוי חברתי. אם כי קיימים הבדלים בין שתי קבוצות אלה אנשי המקצוע והפעילים בקהילה אין להבדל מקום בספרו